שיחות עם בוגרות ובוגרים - עומר אלשייך

סומלייה במסעדת Maha במלבורן 

בוגר WSET Level 3 Award in Wines

 

 

ספר קצת על עצמך ואיך אתה קשור לעולם היין

קוראים לי עומר אלשייך, בן 24  מתל אביב. תמיד אהבתי יין והתחלתי להתעסק בתחום בצורה מקצועית לפני כשנתיים. ניהלתי את תחום היין של מסעדת "סושיאל קלאב" בתל אביב במשך כשנה וחצי וכיום אני עובד במסעדת "Maha” כסומלייה במלבורן, אוסטרליה.

 

איזה טרנדים / מגמות אתה מזהה בעולם היין הישראלי ו/או העולמי?

לא אשאף להגיד שאני מזהה טרנדים ברמה עולמית. אבל, בישראל אני רואה שני דברים עיקריים. הראשון, עלייה בצריכה של יינות רוזה והדבר מתבטא גם מצד היקבים שנשמעים ללקוחות. הרוזה הוא לא עוד איזה יין שולי מהפרוטיפוליו של היקב. לפעמים יקבים מגדלים ענבים במיוחד לרוזה ואפילו מייצר כמה יינות רוזה. הדבר השני ללקוח הישראלי, בעיקר ללקוחות בגילאי 25-40 יותר מעניין אותם מה הם קיבלו בכוס או מה מיוחד בבקבוק שהזמינו וזה נפלא!

 

תן לנו המלצה – מה אתה שותה עכשיו?  

אני הולך לפי הפתגם הידוע "רוזה זה מרזה". אני אישית פחות מתחבר לפרובנס שאופנתי עכשיו ויותר רוזה מעמק הרון או מריוחה. אני גם מנסה כמה שיותר מבעבעים בשיטה המסורתית שהם לא שמפנייה, עולם מרתק.

 

למה לימודי יין הם חשובים? מדוע בחרת ללמוד?

הבחירה שלי ללמוד הגיעה משני צדדים, האחד – ברמה המקצועית בתור מנהל תחום יין והשני מתוך תשוקה לנושא. לימודי יין עוזרים להבין הסיטוריה ותרבות בצורה הרבה יותר מהנה מאשר "סתם" לקרוא ספר (ויסלחו לי חובבי הנושא). למידה מלאה של אזור יין מסוים לרוב מתחילה בזני הענבים, אבל לבסוף נגמרת במה קרה, איך קרה ולמה? דוגמת אלזס ומלחמות העולם או שאטונף דו פאפ ומעשיות הכנסייה הקתולית. זה פשוט מרתק.

 

מסעדה או מקום המתייחס ליין בכבוד המגיע לו?

באופן כללי "הכבוד המגיע לו" בעיניי זה מקום שמצא את התמהיל בין סוג הלקוחות, סגנון האוכל ותפריט יין שמנסה לחדש ללקוח ולא שוב אותו “שבלי” או אותו קברנה. אני חושב שמקומות כמו "פרונטו", “פר דרייר", “הוטל מונטיפיורי" עושים את זה נפלא וכמובן שתי הנשים שדובר עליהן פה רבות "הג'יאקונדות".

 

יין טבעי - כן או לא?

אמ;לק: כן. אני חושב שזה עושה טוב ליין. התהליך (או חוסר התהליך?) מונע את הטעמים הגנרים של אותם שמרים, אותם סולפיטים ושאר החומרים שכולם מוסיפים לתהליך. זה מאפשר לקבל תמונת מראה אמתית של הבציר ולקבל יינות קלילים יותר (לא בגוף דווקא, אלא בתחושה) אבל גם טעמים עמוקים יותר וספקטרום רחב של טעמים שלא נמצאים ביינות תעשייתיים.