שיחות עם ייננים - דורון רב הון

יקב ספרה 

 

 

ספר קצת על עצמך ומה אתה עושה היום

אני דורון רב הון, אבא גאה לליה, ארז ונדב ועובד מסור של זוגתי, סימה, ביקב המשותף שלנו - SPHERA. גדלתי באילת ומשנת 2002 אני חי בגבעת ישעיהו שבעמק האלה - האזור היפה ביותר בישראל.

 

מה היה תהליך הלמידה שלך?

למדתי ייננות בצרפת בשנים 2000-2002, בעיירה בון שבבורגון. במהלך הלימודים עבדתי כסטז'ר ב Domaine Jacques Prieur במרסו. עם חזרתי לארץ נקראתי להקמה של יקב חדש – יקב עמק האלה, שם שימשתי כיינן במשך 10 שנים. במהלך השנים אני מקפיד תמיד להמשיך לעבוד, ללמוד ולהתמחות במקומות חדשים ומעניינים וכך זכיתי להיות חלק מבצירים בשאבלי, בשמפיין, בעמק האר בגרמניה ועוד. ההתנסויות המקצועיות האלה שומרות אותי ערני ומאפשרות לי להמשיך להתפתח, לרכוש כלים חדשים או להשתכנע בכלים הקיימים...

 

מתי ידעת שאתה רוצה להיות יינן?  

הסיפור שלי הוא לא מהסיפורים המוכרים על אנשים שידעו מגיל אפס מה הם רוצים להיות. למדתי תקשורת  ולא היה לי מושג מה הייעוד שלי עד גיל  27 בערך אז, דרך עבודה במסעדות והחיים עם סימה, נחשפתי לעולם המופלא של היין ומהר מאוד הבנתי שזה מה שאני צריך לעשות בחיים.

משם הדרך היתה קצרה – לימודי צרפתית, השלמות אקדמיות רלוונטיות ונסיעה מהנה לביקור באוניברסיטאות אליהן התקבלתי, כדי לבחור איפה ללמוד. במהלך הסיור הגעתי לבורגון והתאהבתי מיד.

 

ספר לנו על יין שלך שאתה גאה בו

אם הייתי נשאל את השאלה הזו לפני הבציר הנוכחי, הייתי בוודאי עונה שהיין בו אני גאה במיוחד הוא WHITE SIGNATURE 2015. אבל, יש לי תחושה שהיינות שגדלים ממש עכשיו ביקב עתידים להפוך לפייבוריטים החדשים.

 

איך אתה מסכם את בציר 2018?

מי שמכיר אותי יודע שאני בדרך כלל נמנע מהצהרות גדולות ובוודאי שלא נוהג להעיד על עצמי (לפחות לא את הדברים הטובים...) אבל – בציר 2018 הוא מהטובים שיצא לי ללוות מאז ומעולם. עונת הגידול היתה טובה מאוד, הטמפרטורות בגבעת ישעיהו היו נמוכות מהממוצע, חווינו לא מעט בקרים מעוננים ואפילו שני אירועי גשם קטנים, הלילות היו קרים – אידיאלי.

הבציר עצמו היה אינטנסיבי בקליטת הפרי ומוקדם אפילו עבורי, שבדרך כלל נוהג לבצור מוקדם מאחרים. התוצאות מקסימות, כמו שאני אוהב - מינראליות וחומציות מעולה יחד עם פרי מאוזן ומאפיין את הטרואר.

 

איפה אתה רואה את היין הישראלי בעוד 10 שנים?

10 שנים בארצנו הקטנטונת הן תקופה ארוכה והרבה יכול לקרות. אם אני צריך לדמיין את העתיד – הייתי רוצה לראות את עולם היין הופך לנגיש יותר, לחלק מהתרבות היומיומית של משפחות ישראליות, ולא רק כמוצר פרמיום שרוב האנשים פוגשים בעיקר בחגים ובארוחות חגיגיות.

אני מאמין שהדגש על האזוריות בתחום היין יהיה משמעותי יותר, ואנשים יגלו עניין במקור היין, בבית הגידול ובייחודיות שכל בית גידול כזה מייצר. נראה יותר שיתופי פעולה בארץ ובחו"ל והיינות הישראליים ישתלבו בטבעיות בעולם, ולא רק בתוך הנישה של "יין כשר". אני חושב שיש לנו, יצרני יין בישראל, מה להציג לעולם בגאווה, על אף המספרים הקטנים של הייצור ומאמין שאסור לנו להחמיץ הזדמנויות לחשיפה ולשיתופי פעולה.