שיחות עם ייננים - אלי בן זקן

יקב קסטל 

 

 

 

קצת על אלי

אלי נולד באלכסנדריה שבמצרים. הוא גדל והתחנך באנגליה, איטליה ושוויץ. כציוני בחר לעשות עלייה בתחילת שנות השבעים, עם חלום לבנות חווה חקלאית בארץ ישראל. אלי מספר שאין לו רקע מדעי, יש לו בעיקר אהבה ותשוקה רבה לתחום היין. מספר על עצמו שהוא פדנט וקוסמופוליטי – מדבר כמה שפות (צרפתית, אנגלית, איטלקית ומעט גרמנית וספרדית).

 

מה היה תהליך הלמידה שלך?

לימודים בלתי פורמליים, הרבה קריאה, ביקורים ביקבים, טעימות, שיחות עם ייננים בעולם – בעיקר צרפת. ייננים אוהבים לספר מה ואיך הם עושים, בניגוד לשפים שלא מגלים את המתכון שלהם. גם אני אוהב לשתף בעשייה וללמד עליה. בסופו של דבר, יין תלוי בענבים והענבים תלויים בכרם, ואין כרם זהה לאחר.

 

מתי ידעת שאתה רוצה להיות יינן?  

הנושא הקסים אותי בשנות ה80 כאשר נחשפתי ליינות טובים, נטעתי כרם מתוך סקרנות האם אפשר לייצר בארץ יינות יותר טובים. אני אוהב את ההתעסקות הזו, עד שהגיע אליי המכתב של סרינה סת'כליף (ראו מטה) לא חשבתי שאהפוך להיות יינן מקצועי, בעל יקב. התחלנו עם כמה אלפים בודדים. המכתב של סרינה נתן לי להבין שאני נמצא בצומת שהרכבת בתחנה וצריך להחליט אם לקחת אותה או לא. רגע מאוד חשוב של החלטות. היא כתבה שהגובה והאדמה צריכים להיות נכונים והייתה לי הרגשת בטן שזה מה שאנחנו צריכים לעשות, אני מדבר ברבים כי הבנתי שזה לא כמו בהיי-טק, פרויקט לכמה שנים וניתן לשנות, אלא משהו של דורות. זה היה ב95, אריאל בני אמר לי שזה מעניין אותו, מצאנו לו יקב בבורגנדי שם התאהבו בו והוא נשאר שם שנתיים ועשה קורס בית ספר של שנה. למעשה, כל בני הכרמים באזורי היין עושים אותו, לומדים עונתית לכל תקופת העבודה והזמירה. מאז, הלול הפך להיות יקב, ב96 נטענו ואדי ברמת רזיאל, 97 דונם נוסף בצובה.

 

ספר לנו על יין שלך שאתה גאה בו

גאה ומאושר בהתפתחות והרצינות של הGrand Vin, הכרמים הולכים ומשתפרים. מאוד הופתעתי וגאה בשרדונה – 'C' Blanc du Castel. הGrand Vin הולך ומשתנה כי למדנו לשפר את איכות הענבים בכרם, עובדים מאוד קשה, יין נעשה בכרם ובהמשך היין נשמר באיכות ובציוד ולשמור לא לקלקל אותו.

 

איך אתה מסכם את בציר 2018?

בציר 2018, הקיץ בהרי יהודה היה כמעט אירופאי, אחרי חום יוני - תחילת יולי, הטמפרטורות התאזנו

ההבשלה הייתה מתונה, הPH נמוכים ורמת סוכר מאוזנת והבשלה פנולית טובה. בציר מאוד טוב.

 

איפה אתה רואה את היין הישראלי בעוד 10 שנים?

בעוד 10 שנים, אם נצליח לשבור את תקרת הזכוכית של הסטיגמה בעולם עלינו – מדינת מדבר – מלחמה, אולי נצליח להגיע לקהלים שירכשו את היין בגלל איכותו ולאו דווקא בגלל הכשרות.

 

 

המכתב של סרינה סת'כליף: