שיחות עם ייננים - סטס פלדביין

עוזר יינן יקב לוינסון 

 

 

ספר קצת על עצמך ומה אתה עושה היום

סטס פלדביין, בן 34, אבא לרון ובן זוג לניצן. עליתי לארץ ב1994, גדלתי בקיבוץ עין חרוד איחוד, וכיום גר בתל אביב. מזה כשנתיים וחצי, משמש כעוזר יינן ביקב לוינסון, ובנוסף מרכז את ענף כרם-יקב, במסגרת לימודי חקלאות, בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי.

 

מה היה תהליך הלמידה שלך?

לפני כחצי שנה, סיימתי את לימודיי בייננות וגידול כרם, במחזור הראשון של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית. תחילת דרכי בתחום הייתה כסטאז'ר ביקב מרגלית, ובהמשך עבדתי ביקב סוסון ים וביקב רקאנטי, שם חברתי לעידו לוינסון. בנוסף, אני בוגר WSET, קורסי LEVEL 2 ו- LEVEL 3.

 

מתי ידעת שאתה רוצה להיות יינן?  

לפני כ-12 שנים, במהלך קורס ברמנים שעשיתי לאחר השחרור מהצבא, ביקרנו במספר יקבים, ואז לראשונה נחשפתי לעולם היין, לכרמים ולשיטות הייצור. החיבור לתחום היה מיידי, ואפשר לומר, שהוקסמתי מהעולם הזה. בהמשך, בדקתי אפשרויות ללמוד את התחום בצורה פורמאלית, אך הדבר לא התאפשר בארץ באותה העת, והאופציה של לימודים בחול לא התאימה בזמנו. מאז סיימתיBA  במדעי המדינה באוניברסיטה העברית וMA- בניהול ולוגיסטיקה בבר-אילן, תחום בו עבדתי כשנתיים. תחום היין נשאר תמיד במחשבותיי, ובשלב מסוים, החלטתי לנסות את מזלי בתחום שאני באמת אוהב. בתור התחלה שילבתי את הסטאג' ביקב מרגלית, יחד עם עבודתי בתחום הלוגיסטיקה, ובהמשך עשיתי מעבר מלא והתמקדתי בעולם היין. 

 

ספר לנו על יין שלך שאתה גאה בו

יוענה- קברנה סוביניון 2017, זהו למעשה היין הראשון שעל עשייתו הייתי אחראי ב100%. היין נעשה במסגרת לימודי החקלאות, בכפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי,  בו אני מרכז את ענף כרם-יקב, תוך שיתוף התלמידים בכל התהליך, מבציר ועד לבקבוק. אני גאה במיוחד ביין זה, מכיוון שהוא נעשה תוך כדי הקמת מיני יקב בכפר, ובתנאים מאד מינימאליים, שלבסוף הביאו לתוצאה טובה. כמו כן, אני מאד גאה להיות שותף בעשייה של יינות גראז' דה פאפא ביקב לוינסון, שם אנו מייצרים יינות ייחודיים לנוף המקומי, ובסגנון אליו אני מתחבר במיוחד.

 

איך אתה מסכם את בציר 2018?

בציר 2018 התאפיין בתנאי גידול טובים לאורך העונה, וללא אירועי אקלים חריגים, על אף שקליטת הענבים הייתה מוקדמת מהממוצע. הבשלות טובות ומתונות, התבטאו בפרי, שהצליח לשמור על חומציות טובה, וליצור יינות רעננים ומאוזנים. מסתמן שהבציר היה מוצלח במיוחד, כך שבהחלט יש למה לצפות.

 

איפה אתה רואה את היין הישראלי בעוד 10 שנים?

כפי שאני רואה את הדברים, השיח בכל הנוגע ליין ישראלי מתרכז כיום בחיפוש אחר זהות. כלומר, מי ומה אנחנו בעולם היין הרחב, בנושאים כמו אזוריות, זנים מקומיים, שיטות ייצור, כשרות ועוד. אך בכל הקשור ביין, תהליכים לוקחים זמן רב, כך שבעוד עשור ואף מעבר לכך, שאלת הזהות תמשיך להעסיק את התעשייה. עם זאת, כולי תקווה שבעוד עשור, היינות ישראלים יזכו להכרה בינלאומית משמעותית, בעיקר בגין איכותם ולא רק בשל כשרותם, וכן שהיין בישראל יהפוך למוצר נגיש יותר. כאן המקום לומר מילה טובה ל-WSET ולצוות. כניסת ביה"ס לישראל הינה אחד הדברים הטובים ביותר שקרו לתעשיית היין כאן.